​

אחד הגורמים לכאבים חזקים בהנקה הוא חסימה של פתח צינורית בפטמה עצמה.

חיכוך של הפטמה בפה של הבייבי, אפילו באופן חד פעמי, עלול לגרום להיווצרות יבלת על גבי הפטמה – עור שמכסה וסוגר את פתח של אחת הצינוריות.

​

יבלת שכזאת יכולה להוביל לכאבים בפטמה במהלך הנקה, לכאבים בשד ואפילו לדלקת, אם לא מטופל בהקדם, כיוון שבאחת הצינוריות בשד עומד חלב שלא ניתן לפנות אותו.

 

הטיפול ב BLEB  כולל גם טיפול בסימפטומים, ביבלת וגם טיפול מניעתי.

​

על מנת להתחיל את הטיפול, צריך לפתוח את אותה היבלת ולאפשר לחלב לצאת מהצינורית.

​

הדרך לפתוח את היבלת ללא צורך בהחזרה של מחט או כלי דומה היא על ידי ריכוך העור – רפידת הנקה ספוגה בשמן זית תוביל לריכוך משמעותי של העור. בנוסף אפשר לעשות עיסוי לפטמה עצמה בשמן זית חמים על מנת לרכך עוד.

לאחר מכן, הנקה, סחיטה ידנית או שאיבה יוכלו לסייע לפתיחת היבלת.

יתכן ותצטרכי לחזור על התהליך מספר פעמים עד שהיבלת תיפתח.

לאחר שנפתחה – חשוב לסחוט היטב את השד באיזור הצינורית שהיתה חסומה, על מנת להוציא את כל החלב שעמד בצינורית. לעיתים כדאי לקחת משככי כאבים לפני שאת מתחילה בסחיטה על מנת להקל עליך.

​

מה שעוד יכול לסייע לפתיחת החסימה, לאחר ריכוך העור, הוא אמבטיה של מלח אנגלי. 

מלח אנגלי הוא מלח המכיל מגנזיום וניתן לקנות אותו בכל בית מרקחת. 

פשוט להכין קערת מים חמימים עם מלח אנגלי (יחס של כפית מלח לכוס מים), ולהשרות בתוכה את השד למשך כ 10 דקות. המלח מסייע להסיר את העור של היבלת, הפרשי המלחים יסייעו לשחרר את החלב מהצינורית החסומה, והמלח גם יסייע בהחלמה של הפצע שנוצר מפתיחת היבלת.

חשוב לי להדגיש למען הבטיחות, כי אין להשרות באמבט של מלח אנגלי למעלה ממספר דקות. 

 

במידת הצורך, ניתן למרוח  משחה סטרואידית שתסייע להחלמה של הפצע ופתיחת החסימה, יחד עם נטילה של תוסף לציטין (אלו ההמלצות בפרוטוקול 36 של ABM המדבר על דלקות ומצבים דלקתיים בשד). בהתייעצות עם רופאת המשפחה שלך. כמובן שמרבית המשחות בטוחות בהנקה.

במקרים חמורים בהם דבר לא מסייע והכאבים בלתי נסבלים, אפשר לנסות לפנות לרופאה או אחות על מנת לפתוח את היבלת על ידי שימוש במחט סטרילית. יועצת הנקה אינה יכולה לבצע הליך שכזה, וכן הליך לא סטרילי עלול לגרום לזיהום ואף להחמרת המצב.  חשוב לי להדגיש כי לא מדובר בהליך שגרתי ויכול להיות שיהיה קשה למצוא אשת מקצוע שתבצע את הפעולה. 

בכל מקרה, לא מומלץ באופן עצמאי לעשות זאת או לקלף את העור היבש שגורם לחסימה באופן עצמי. 

​

השימוש במשככי כאבים מומלץ בשל הסיבות הבאות: בזמן כאב חריף לא משתחרר אוקסיטוצין ברמות מספקות ולעיתים רפלקס שחרור החלב מעוכב. עם הפחתת הכאב יתרחש רפלקס שחרור החלב וזרימת החלב תוכל לשחרר את הסתימה בצינורית. השימוש במשככי כאב נוגדי דלקת כאיבופרופן (אדויל ונורופן) מסייעים להפחתת המצב הדלקתי, ומשום כך הם עדיפים על נטילת משככי כאב כפראצטמול (אקמול). תרופות אלו מותרות בהנקה גם במינון המקסימלי המותר. כדאי לוודא שהשימוש באיבופרופן בטוח לך.

​

הטיפול בכאבים בשד וצינורית חסומה – על מנת לשחרר את החלב העומד בשד, מומלץ לשים על האיזור הכואב קומפרסים חמים למשך 10 דקות ויותר, לעשות עיסוי קל (עדין, לא עמוק ומכאיב) לשד ולשקשק אותו, ואז להניק או לשאוב, תוך עיסויים של איזור הצינורית לכיוון הפטמה, לסייע בריקון הצינורית.

​

לפי הפרוטוקול המעודכן ביותר של איגוד רופאי ההנקה האמריקאי ABM, ישנה המלצה גם ליטול תוסף "לציטין" ובוודאי במקרים חוזרים.

​

השלב החשוב ביותר הוא הקפדה על התנוחה. על חיבור עמוק, על כך שהפטמה תהיה בעומק הפה של התינוק, כך שלא יהיה שוב שפשוף על גבי הפטמה ושוב תהיה חסימה של צינורית.

​

מקווה שיעבור במהרה