אחרי הלידה, אחיות המחלקה ישאלו אותך האם את מעוניינת בביות מלא או בביות חלקי. 

בביות מלא, התינוק שלך צמוד אליך בכל עת,

ישן לצידך בחדר במחלקה.

את יכולה, בכל עת, להיעזר בשירותי אחיות התינוקיה,

להחלפת חיתול, החלפת בגדים, מקלחת ועוד.

​

בביות חלקי, התינוק יבלה את הלילות, וכן חלק משעות היום, לבחירתך, בתינוקיה.

יקראו לך על פי ההנחיות שתתני – להאכיל, להניק ועוד.

​

מה עדיף בעיני?

התינוק הוא שלך, את אמא שלו. מקומו של התינוק לצד הוריו.

על מנת שההנקה תהיה מוצלחת יותר ופשוטה יותר, כדאי להיות בביות מלא.

כך ,תוכלי להיענות במהירות לצורך של התינוק לאכול.

תכירי את תינוקך מהתחלה.

תלמדי מעט יותר על הסימנים אותם הוא מסמן לך.

אם התינוק ישהה בתינוקיה, לרוב יקראו לך כשהוא יבכה,

ובכי הינו סימן מאוחר לרעב,

ותינוק בוכה קשה יותר להצמיד לשד ולהניק.

​

כשילדתי את רוני, הלילה השני היה נוראי במיוחד. אני זוכרת את עצמי גוררת רגלים במסדרון של המלונית של תל השומר, נכנסת בוכה לתינוקיה ומתחננת להשאיר אותה שם.

תיתנו לה בקבוק, ביקשתי. משהו, רק שתפסיק לבכות ואני אוכל לישון.

תפסה אותי תמר, האחות התורנית, טפחה לי על השכמות ואמרה

הלילה הוא לילה חשוב.

זה יהיה הרבה יותר טוב מחר בבוקר.

היא זקוקה לך, לא לנו.

נשמתי עמוק, אחזתי בעריסה וחזרתי לחדר שלי.

מזל, אחרת בכלל לא בטוח שהייתי מצליחה להניק אותה.