נדב ואני התחתנו בסוף שנה ב'
שנה ב' שלי, הוא כבר מזמן סיים ללמוד
רגע לפני שהכרתי אותו בכלל לא חשבתי על חתונה, ילדים, או דייט קבוע
אבל ברגע שראיתי אותו, או יותר נכון אחרי שבוע בדיוק, הבנתי שימי המכללה הולכים להשתנות
הייתי בשנה א' וחגגתי את חיי הסטודנט הנעלזים, ובכלל היתה כזאת שביתה ארוכה שבמקום ללמוד היינו בים, או באיזה בר, או סתם שותים לעייפה במקום לישון, וישנים במקום לקום
ומתכוננים להפלגה הלימודית לקפריסין שהתקרבה
ומבלים במעגן כמה שרק אפשר, עד שהשמש שקעה
כנראה שבחרתי נכון את היאכטה עליה הפלגנו. 10 חברים טובים טובים
ע. סקיפר שאהבנו מאוד, וסקיפר אחד שבדיוק חזר מתקופה ארוכה בחו"ל, ובדיוק היה פנוי, ובדיוק עשה לי עיניים כל דרך ללרנקה
"אלת הים" היתה חדשה דנדשה, מפנקת (יחסית לקטנה שהיא היתה) והחברה היתה מצויינת
היה כיף ומצחיק וטעים והמים היו קרירים ונעימים והרוח היתה בעדנו
וברגע אחד, בלי להתכוון, התאהבתי
והוואו היה גדול, עצום, ענק
מהרגע בו דרכנו בחזרה באדמת ישראל, אחרי חמישה ימי הפלגה
התחברנו, היינו יחד
תוך כמה שבועות כבר תקעתי יתד בדירונת הקטנה שלו בביתן אהרון - טוב כי היה שם מזגן, ואצלי לא, והיתה תקופת מבחנים
כמה חודשים ושכרנו דירה יחד
ואז, חלום מוזר על הצעת נישואים בשדה התעופה התגשם באופן דיי הזוי שעה אחרי שהתעוררתי ונסעתי לאסוף את נדב מהשדה.
תמיד חשבתי שאמצא בחור שישלים אותי, שיהיה כל כך שונה ממני, שיהיה הפוך ממני כי הפכים נמשכים. לא חשבתי אף פעם שאהיה מאושרת כל כך עם גבר שדומה לי, שאוהב את אותם הדברים, שבאמת אוהב אותי כמו שאני , הכי טבעית, הכי לא מתאמצת לעשות רושם, בדיוק כמו שהוא ראה אותי בפעם הראשונה על היאכטה עם החברים שלי. הפתעה נעימה!