top of page

איך מתמודדים עם פעוטה שצורחת במקום לדבר?

לירון פיאחוטה סאלם

15.9.25

אבא משחק עם ילד

אז קודם כל לנשום עמוק (ולשים אטמי אוזניים דמיוניים, זה באמת מרעיש ומתיש). בגדול, זאת התחלה טובה לכל דבר.

אצל פעוטות, הפער ההתפתחותי הוא בשיאו: הפעוטות שלנו כבר מבינים ה-כ-ל, יש להם רצונות ברורים ויותר מזה – הם יודעים בדיוק מה הם רוצים (למשל: את הבקבוק שנמצא על השיש הגבוה), אבל לרוב אין להם עדיין את המילים הפיזיות להגיד את זה.

התוצאה? המערכת מתרגמת את התסכול או את עוצמת הרצון לפעולה הכי זמינה לו – ווליום גבוה. הם מבינים שיש יותר תשומת לב לצרחות מאשר למחוות אחרות.

החדשות הטובות הן שאפשר לעזור לו לתרגם את הצרחות האלו לתקשורת אפקטיבית יותר. זה לא פתרון קסם שיקרה מחר, אבל התמדה תוביל לשינוי מורגש.

הנה כמה כלים פרקטיים לעשות את זה:

✨ 1. תרגום הצרחה למילים (להיות המתרגמת שלו) כשילד צורח לעבר חפץ או סיטואציה, במקום להגיד לו "די לצעוק" או "מה אתה רוצה?" (משפטים שמגבירים תסכול), תני מילים לצרחה שלו. רדי לגובה שלו, הצביעי על מה שהוא רוצה ותגידי בקול רגוע: "אה! אני מבינה שאתה רוצה את הבננה? תראה לי עם האצבע... הנה, אמא נותנת לך בננה". כשאת עושה את זה, את גם מורידה את הלחץ שלו (כי הוא מבין שאת מבינה אותו) וגם מלמדת אותו את המילים שהוא צריך בפעם הבאה.

✨ 2. חיזוק תקשורת חלופית (מחוות וסימנים) בגיל הזה, מחוות גוף הן הצלה. למדי אותו לסמן עם היד. כשמתחילות הצרחות – אפשר להדגים לו עם היד  - אני מצביעה על הבקבוק שלך. אתה רוצה את הבקבוק שלך? אתה צמא מתוק שלי. הנה הבקבוק. הייתי מציעה להימנע ממשפטים כמו "אני לא מבינה כשאתה צועק" אלא להדגים בעצמנו דרכים אחרות. כן אפשר לעודד ולחזק כשמשתמש בדרכים אחרות – "זה נפלא שהצבעת על הבקבוק. אמא מבינה שאתה רוצה את הבקבוק"

✨ 3. לתת לו תפקיד אקטיבי (להוריד את התסכול) בדיוק כמו שדיברנו במדריך, הצרחות לפעמים נובעות מתחושת חוסר אונים של "הכול קורה מעל הראש שלי". תני לו להרגיש חלק. אם הוא צורח כשהוא רעב, תני לו משימה: "אני מבינה שאתה רעב חמוד שלי. אתה יכול להביא את הצלחת שלך לשולחן?", "בוא תעזור לאמא לפתוח את המקרר". העשייה הזו מפקסת את המוח ומורידה את הצורך לצרוח וגם ממלאת אותו בתשומת לב וחשיבות.

✨ 4. לשמור על הטון שלכם (קו-רגולציה) זה החלק הכי קשה: מול מנוע צרחות קטן, הגוף שלנו אוטומטית נדרך ואנחנו נוטים להרים את הווליום בעצמנו ("נו, מספיק לצרוח!"). המוח שלו מעתיק את הטון שלכם. כשאת עונה לו בקול שקט, רגוע ואיטי, המערכת שלו מנסה להסתנכרן איתך, וזה לאורך זמן מוריד את הטונים בבית.

זה שלב חולף שככל ששפה שלו תתפתח אותו השלב ילך וידעך, אבל בינתיים אפשר לשפר את היסודות של התקשורת , להיות אקטיבים וכמובן לקבל הכל בחמלה ואהבה וכבוד.

לשיתוף המאמר

צריכה עזרה? דברי איתי

רוצה להיות בקשר?

צרי קשר

050-2333883
Leeronpi@gmail.com

כתובת

שמעון התרסי 22 א,

בית חשמונאי

תודה שיצרת קשר! אחזור אלייך בהקדם

WhatsApp Image 2024-04-08 at 22_edited.jpg
  • social media logos-02
  • social media logos-03
  • social media logos-05

@ כל הזכויות על המידע המפורסם באתר זה, לרבות תמונות, שמורות ללירון פיאחוטה סאלם.
המידע באתר מהווה מקור להמלצות והנחיות כלליות ואינו מהווה תחליף לייעוץ ע"י גורם מוסמך.
האתר הוקם ע"י לירון פיאחוטה סאלם ועוצב על ידי יערה דובדבן

bottom of page